מתנות קטנות

כשהגעתי לגיל 3 סבא שלי חלה הוא ידע שהוא כבר בסוף לימי חייו הוא החליט להעניק לי דובי מתנה ממנו ושאני ישמור אותו תמיד!

סבא יקר!

בחרתי להעניק לך את המתנה הזו משום שאני רוצה להגיד לך תודה על הדובי שהבאת לי בגיל 3 לפני שנפטרת ולהחזיר לך כמהו.

כשהייתי קטנה מאוד אהבתי את הדובי הזה ושיחקתי בו המון..                 

הדובי שהבאת לי מונח על שידתי ולפעמים אני מביטה בו ופשוט נזכרת בך

אני  כלכך מבואסת שאתה לא בחיים עכשיו אחרי כל הטוב שמספרים עליך למרות שלא כזה הכרתי אותך אומנם הייתי קטנה אבל אני מרגישה שאתה ממש חסר!

שמעתי שהיה לך המון נחת רוח, היית  מכניס אורחים בשמחה כאלו שהם בני בית אצלך, היה לך מקום בלב לכולם אושר והמון שמחה בחיים!

הייתי מאוד רוצה לקחת מימך  את הנחת הרוח שהייתה לך כי אתה אף פעם לא היית מתעצבן ותמיד היית רגוע ולא כולם יכולים לזכות בדבר כזה.

למרות שלא יצא לי דובי כזה יפה אני רוצה לפחות שתבין את הכוונה שלי אלייך,

אני מתגעגעת אליך המון אוהבת אותך שיראל נכדתך.

רחל אמנו- שביל הבחירה

שם: רחל
תאריך לידה:1553 לפנה״ס
תאריך פטירה: יא מר חשוון
מקום קבורה: בית לחם
שם האב: לבן
שם אחיותה: לאה, בלהה
שם בעלה: יעקב
שם בניה: יוסף, בנימין
תאור דמותה- ותרנית, רחמנית

האישה היהודייה. צנועה, אך גאה. לא יומרנית, אך בוטחת בעצמה.
רחל הצעירה גודלה על ידי רמאים. אביה לבן למד את אמנות התרמית וההונאה מאביו שלו. הוא ביצע את מעלליו בקלות מקצועית ורימה והונה אחרים בכל אשר פנה. אמה של רחל מתה עליה בעודה ילדה קטנה. איכשהו, רחל הצליחה לגדול ולהפוך לאישה צעירה מקסימה ומעודנת.
רחל אמנו נולדה בבית רחוק מתורה ומצוות. יותר נכון, בית שכולו עבודה זרה. לא קל היה לה לגדול בבית אביה, ולא קל היה לה גם בהמשך חייה כרעיה וכאם. ריבוי הייסורים שעברו עליה בימיה חייה הקצרים זיכו אותה למעמד הנכסף "אם האומה" - זו שמבינה ללב כולנו, זו שמבכה עלינו ושמתפללת עבורנו.
אחד הסיפורים המרגשים בתנ"כ הוא סיפור אהבתם של יעקב לרחל.
ממבט ראשון, משעה שראה יעקב את רחל לראשונה על יד הבאר, מתחילה אהבתו אליה והיא נמשכת כל ימי חייו.❤
רחל אמנו הייתה יפת תואר יפת מראה, צנועה, רחמנית, ותרנית..
רחל במדרשי חז"ל:
במדרשי חז"ל מתוארת רחל גם כאישה אהובה וכאחות אוהבת וגם כדמות האֵם של האומה.
על רחל נאמר שהיתה צדקנית ויראת שמיים,  עדינה ורגישה מסורה וותרנית- גם לאחר שאביה נתן ליעקב את אחותה לאה במקומה, 

למדתי מדמות זאת על הוותרנות שלה ועל הרחמנות ועל היחס שלה לכל אחד ועל זה שהיא היתה מוכנה להקריב את עצמה.
אני לוקחת ממנה את כל זה לחיים האישים שלי ומקווה מאוד שכולנו יגיעו לזכות גדולה כמו שלה.

שביל הערכים

הערך שבחרתי הוא "זהות יהודית"

כשהייתי קטנה המשפחה שלי הייתה יותר חזקה ממה שהיא היום, אימי הייתה עם כיסוי ראש וחצאיות ועבדה בגנים חרדים במשך השנים אימי התחילה לרדת עם ההתחזקות שלה והורידה כיסוי ראש ולבסוף גם חצאיות סיפרו לי עוד ליפני שנולדתי שאחיותי היו מתלבשות ממש צנוע ויפה אבל אני כבר לא הספקתי גם, יש לי דודה כשהייתה צעירה הייתה מורה לספורט עם גופיות ושורטים במהלך השנים היא התחזקה והתחזקה כמה שיותר! היא היום חזקה ממש! אז זה בידיוק הפוך עם אמא שלי.

למרות זאת הלכתי לבית ספר חרדי ולמדתי שם 4 שנים וכבר לא אהבתי את הלבוש שם הממש צנוע אז עברתי לממלכתי דתי,
אנחנו מכבדים ושומרים את השבת ולעולם גם לא נפסיק! בלי נדר, אבי הולך לבית הכנסת בוקר צהריים וערב, אני מאוד אוהבת את הדת במשפחה שלי לא רוצה יותר ולא פחות ככה להישאר פשוט כיף לי..

מסלולי הנדודים של הסבים והסבתות שלי

מסלול הנדודים של סבתי מצד אבא
מסלול הנדודים של סבי מצד אבא
מסלול הנדודים של סבי מצד אמא
מסלול הנדודים של סבתי מצד אמא

שביל היוחסין

אילן היוחסין שלי


רפלקציה:
היה לי מאוד כיף לכתוב את אילן היוחסין
הכרתי אנשים חדשים מדורות קודמים, היה לי גם מאוד כיף לחקור לעומק על המשפחה,
בהתחלה לא הבנתי מה עושים שאלתי כמה פעמים עד שהבנתי,
אימא שלי הייתה איתי ממש בקטע של בניית העץ היא עזרה לי מאוד.

שביל המשפחה

               תגובותיה של אמי-

משפחה בעניי זה אבא אימא וילדים שעוזרים אחד לשני, תומכים, מעודדים, ועוד..
זה חום, אהבה, דאגה וצחוק ביחד,
אני אוהבת במשפחה שלנו שאחד דואג לשני, אחד עוזר לשני, ואף פעם  לא יפנו לך את הגב.
אנחנו יוצאים הרבה לטיולים ביחד, עושים המון צחוק ושמחה, נפגשים הרבה עם הדודים, אני חושבת שמאוד צריך לשפר את עניין הפלאפונים
בביתנו כי כולנו מכורים!! אז פשוט לשים הכול בצד ולהיות יותר ביחד כמו בשבת.
ההבדל בן משפחתי כשהייתי ילדה לבין מה שאני היום- לא היו פלאפונים, עזרנו הרבה להורים, פחות טיפחנו את עצמנו יותר חשבנו על הילדים, והיינו יותר ביחד, האחים פעם היו נפגשים הרבה יותר ממה שהיום.
הכרתי את בעלי (אבא) כשהייתי בת 18 וחצי, עבדתי בגן ילדים עם גיסתו והיא הכירה ביני ולבינו,
 מקור שם המשפחה שלי הוא לוי, יש לי 8 אחים אחד מהם הוא התאום שלי ואני הכי קטנה בבית.
כולם נולדו בישראל דיברנו בבית בשפה העברית.
היום אני עובדת בגן ילדים, התחביב שלי הוא ילדים להיות איתם ולטפל בהם,
למדתי בבית הספר נחלים, כשגדלתי למדתי את תחום הגננות ובזה אני עובדת היום.
החוויות של משפחתי זה כשלפני שאמי נפטרה היינו כולם ביחד בשבתות ומאז שהיא נפטרה הקשר פחות חזק.
אני מאחלת לך ביתי שיראל שיהיה לך טוב בחיים ושתשדלי בכל דרכייך גם בלימודים וגם בחיים ושיהיה לך אושר ועושר ובעיקר בריאות.

גילה בידוש






תגובותיה של אחותי ספיר-

שמי ספיר בידוש, ספיר זאת אבן יקרה, כשמה אבן הספיר
 אני עכשיו לומדת עדיין בבית ספר "אולפנת איילת השחר" וזאת שנה אחרונה שלי. אני חושבת שאחותי שיראל מאוד חכמה וחרוצה בלימודים, היא עוזרת לי המון בבית..
אני ושיראל אומנם המון רבות בנינו אבל היא בכל זאת אחותי ואני אוהבת אותה.
אני והיא אוהבות לריב , ללכת לטיולים ובמיוחד השופינג זה הצד החזק שלנו.
שנינו אוהבות את אותם הדברים פחות או יותר.
השוני בינינו שהיא דומה לאימא יותר ואני לאבא .
אנחנו אוהבות לצאת לחופשות עם כל המשפחה . ואני חושבת שאנחנו צריכים קצת יותר להיות ביחד.
ומאחלת לשיראל את כל הטוב שבעולם!

ספיר בידוש

תגובתו של אבי-

אני חושב שמשפחה זה האושר, העידוד, החום ואהבה שיש הכי הרבה לאדם המשפחה היא זאת שתתמוך בך לאורך כל החיים.
משפחה זה לא כמו חברים שחולפים משנה לשנה משפחה נשארת תמיד! אני אוהב במשפחה שלי שאנחנו הרבה ביחד, יוצאים לטייל  ביחד. ההבדל בין המשפחה שבה גדלתי למשפחה שהקמתי זה שבבית שגדלתי היינו די הרבה אחים והיינו יוצאים לשחק המון בחוץ עם חברים, והיום כולם כבר עם הטכנולוגיה ולא יוצאים מהבית, החום ואהבה שהייתה בבית שבו גדלתי נשארה ככה גם בבית שהקמתי.
הכרתי את אשתי דרך גיסתי, אשתי עבדה עם גיסתי בגן הילדים והיא הכירה בנינו,  אני מאוד אוהב לטייל עם המשפחה שלי בארץ ובעולם.
המקור של המשפחה שלי הוא בידוש, ושל כל בני משפחתי בידוש חוץ מהבנות הנשואות.
אנחנו בבית 11 אחים ואחיות ביחד איתי. 6 בנים ו5 בנות, דיברנו בבית הרוב מרוקאית וגם עברית.
אני עובד היום כחשמלאי בצה"ל, התיכון שלמדתי בו קראו לו "גרוס", וכשהתקדמתי יותר למדתי "הנדסת חשמל".
אני מאחל לך שיראל שתצליחי בכל מה שתרצי, ויהיה לך המון הצלחה בלימודים.

משה בידוש

שביל הזהות האישית שיראל בידוש

שמי שיראל בידוש

נולדתי בתאריך- 27.12.02 בבית חולים סרוקה בבאר שבע

אני בת 13 כשהייתי תינוקת הייתי אוהבת הרבה לצחוק ולשחק, והרבה גם לשחק עם אחיותי, 

את סבתא שלי מצד האימא לא זכיתי ליראות כשנולדתי, אני מאוד רוצה לפגוש אותה, וזה פשוט החלום של החיים שלי, את סבא שלי כן זכיתי ליראות אבל לא עד גיל מאוחר עד גיל ארבע, ליפני שהוא נפטר הוא נתן לי במתנה דובי ועד עכשיו יש לי אותו אני שומרת עליו ממש טוב!

שיראל זה שם די נפוץ והפירוש שלו זה שיר-לאל והורי רצו לקרוא לי ככה משום שהם אהבו את השם הזה, הם רצו כבר לקרוא ככה לאחותי הגדולה..

שם משפחתי הוא בידוש, בידוש היא משפחה שבאה מעיר במרוקו,  סבא שלי היחיד שעלה לארץ עם המשפחה הזאת וכמובן גם כל משפחתו לכן היום לכל מי שמשפחתו בידוש הוא קשור אלי!

אני הילדה הקטנה בבית לפני כ13 שנה נולדתי ומאז גדלתי בכיף ובצחוק כשעלתי לגן חובה מאוד שמחתי ואהבתי מאוד את הגננת שלי וקראו לה בת שבע, היה לי מלא חברות ותמיד שיחקנו וגם למדנו,

את כיתה א' למדתי בבית ספר דרכי נועם, עד כיתה ד', ומשם עברתי לאביר יעקב משום שהרגשתי שהרמה שם קלה לי מידי, וכך אני מכירה את החברות שיש לי היום..

 יש לי 3 אחיות, שאני מאוד אוהבת אותם ואני מאוד קשורה אליהן, אני מאוד אוהבת את הורי, ואת כל משפחתי, אנחנו תמיד יוצאים לטייל ולבלות ביחד,

ובערבי שבת אנחנו יושבים ומדברים וצוחקים המון!

יש לי שני אחיינים, ובקרוב שלושה בע"ה, אליאב ואדל, אני מאוד אוהבת אותם ושומרת עליהם המון,

אני ילדה די ביישנית ליד אנשים שאני לא רואה אותם הרבה,

אני אוהבת לצאת לטייל, לקנות, העיקר לא להישאר בבית, אני חושבת שאני צריכה לשפר את המצב שלי עם הפלאפון, כי אני פשוט מכורה וכל היום אני איתו!!

שונאת שאנשים שמשקרים לי בפרצוף ואני יודעת שהם משקרים!! אנשים צבועים,

כשיש לי זמן פנוי אני פשוט בפלאפון או קצת מסדרת את החדר או יוצאת עם חברות..

28.9.14 יומיים אחרי ערב ראש השנה

היום שבו אחיין שלי נולד.

אז הייתי בצפון אצל דודים שלי כולם הלכו לבית הספר רק אני נשארתי בביתם לבד,

אחותי נסעה כבר מערב ראש השנה לבית החולים כי היה לה צירים חזקים כל כך רציתי אותה באותו רגע וכל כך התגעגעתי אליה הייתי מסוקרנת על מתי היא תלד? מה יהיה? עבר שעה, עבר שעתיים, ואין שום חדשות הייתי מאוד עייפה והלכתי לישון..

בשעה 13:00 דודה שלי(אחות של גיסי) העירה אותי מהר ואמרה חדשות טובות קומיי, היא אמרה לי שאחותי ילדה ממש שמחתי והתרגשתי וכלכך רציתי ללכת ליראות אותו (את אליאב) ישר נסענו ליראות אותו וברגע שהרמתי אותו התחלתי לבכות מרוב התרגשות והסתכלתי עליו וזה היה הרגע הכי מאושר ומרגש בחיי מבחינתי..😊

אני רוצה לספר לכם על חברותי הטובות

רינת, דניאל, שרון, מזל, נטלי, שובל

אני מאוד אוהבת אותן הם בנות מפרגנות, עוזרות, נותנות, מתחלקות, דוחפות למעלה, הכל! אז ככה כולן איתי בכיתה אנחנו מאוד מגובשות מבחינה חברתית אנחנו עושות המון דברים ביחד כמו להיפגש האחה"צ וכ'ו

אנחנו אוהבות לדבר על כל מיני דברים ביחד לשבת בשיעורים כולן ביחד(רק שאי אפשר😒)

ולעשות עוד מלא דברים.. בעיקר מתווכות.

אני לא חושבת שמהחברות האלה אני יכולה להשיג דוגמה רעה, ההפך אולי רק טובה!!

אני רוצה להגיע בחיים שלי רחוק, לא סתם להעביר את החיים בשקט,

החלום שלי זה לגור בצרפת או באמריקה (נו יורק) לשנה שנתיים וברור שלחזור לישראל!

תאמת שאני עדין לא רואה איפה אני נמצאת בערך בעוד 10 שנים אני חושבת שאני עדין קטנה בשביל לדעת היו לי חלומות ליפני שנים והם עברו ונעלמו אני לא יודעת אם גם אלה יעלמו או שפשוט יבוא לי חלום אחר.

אז אני רוצה לספר לכם על הדובי הזה..
את הדובי הזה קיבלתי מסבא שלי כשהייתי בת 3 ליפני שהוא נפטר :( 
הייתה לו מטפלת בשם גו'לייט היא הייתה מטפלת בו כשהוא היה חולה הוא העביר לה את הדובי לתת לי ליפני שהוא נפטר היא העבירה לי אותו ואמרה לי שזה מימנו והוא רוצה שאני ישמור עליו..(מזכרת מימנו)
כל כך אהבתי את הדובי הזה גם היום! הייתי מורידה לו את החולצה ומלבישה שוב חח.. אני שומרת עליו כל כך ותמיד אני ישמור אותו.


שיראל בידוש.

דעתי על עבודת השורשים..

כשהמורה אמרה שמתחילים עבודת שורשים ישר עלה לי בראש מלא מחשבות על העבודה, איך אני יעבור את התהליך הארוך הזה? מה יהיה במהלך העבודה? מה אני ירגיש?

אני חושבת שאני יגלה דברים חדשים במהלך המסע הזה

של העבודה, אני בטוחה שיהיה לי מאוד כיף לגלות כל מיני דברים חדשים ומסקרנים על המשפחה, וברור שגם על עצמי!

אני מאוד מסוקרנת מה אני יגלה על המשפחה שלי, כי זה פעם ראשונה שאני ילך ויחקור על המשפחה ויכנס לעומק שלה,

מעניין אותי מאוד לגלות על אנשים חדשים שהם משפחה שלי, אנשים חדשים שלא הכרתי אז ליפני העבודה, אני רוצה לגלות עוד כל מיני דברים לעומק שלא ידעתי על משפחתי!

שיראל בידוש